זכויות יוצרים

ליווי והכוונה מקצועית

תקליט
חוק זכות יוצרים, התשסתשס”ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בס 4 לחוק.

4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים

(א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית יצירה
דרמטית או יצירה מוסיקלית, (2) תקליט. ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים
הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי ס’ 9 (ב) לעניין סק’ (א), מקוריות של לקט היא
המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

ארבעה סוגי יצירות מוגנות

יצירה ספרותית = לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט (=לקט של יצירות לרבות
אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע) (=מקוריות של לקט היא
המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או הנתונים שבו), וכן תוכנת מחשב.

יצירה אמנותית = לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול (=לרבות תבנית או מודל של פסל), תחריט
(=עיטורים החרוטים על גבי עצמים וחומרים שונים), ליטוגרפיה (=טכניקת הדפסה שמשמשת
להדפסת יצירות אמנות על גבי נייר או על גבי חומר מתאים אחר במספר עותקים מוגבל), מפה,
תרשים, יצירה אדריכלית (=בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה), יצירת צילום (=לרבות
יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית), יצירת אמנות
שימושית.

יצירה דרמטית = לרבות מחזה, יצירה קולנועית (=לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה
במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית), יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה.

יצירה מוזיקלית = לא מוגדרת בחוק. הכוונה היא ללחן – מילות השיר מוגנות כיצירה ספרותית.
-בנוסף, החוק מגן גם על תקליט (להלן: “זכויות מכניות” = טביעה של צלילים, למשל: תקליטים,
למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית.
זיקה לישראל – ס’ 8 לחוק: זכות יוצרים תהא בהתקיים אחד מאלה –
(1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל.
(2) בעת היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין
שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה

דרישת הקיבוע (fixation) = הכוונה היא לכך שהיצירה צריכה להיות מקובעת בחפץ פיזי – למשל
שיר שנכתב על דף או מנגינה שהוקלטה על תקליט.
ע”א 8117/03 איתן ענבר נגד ד”ר אסף יעקב ואח’
העובדות: ד”ר אסף הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצלייה. הוא לימד, בין השאר, את
קורס הבסיס: דיני נזיקין. לתדהמתו, גילה כי ספר שכתב איתן תחת השם דיני נזיקין – בראי ההלכה
הפסוקה מבוסס, רובו ככולו, על הרצאותיו. בצר לו, פנה ד”ר אסף לביהמ”ש ותבע את איתן בגין
הפרת זכות היוצרים שלו בהרצאות.
איתן התגונן בטענה שהרצאות שניתנו בפני תלמידים במכללה לא מהוות יצירה ברת-הגנת זכות
יוצרים, וזאת,מכיוון שהן לא מקובעות בצורה כלשהי (=בניגוד, למשל, לשיר המקובע בתקליט או
כקובץ MP3). לטענת איתן, לו היה דוקאטור אסף- המרצה, מקליט את הרצאותיו או מעלה אותן על
הכתב, אז ורק אז, הייתה קמה לו זכות-יוצרים בהן. משלא עשה זאת, אלא הסתפק בהעברת

ההרצאות בע”פ לא קמה לו זכות יוצרים בהן ולא עומדת לו עילה כנגד העתקת תוכן ההרצאות על
גבי ספר.

ביהמ”ש פסק: דחה את טענות איתן וקבע שגם בנסיבות דנן מדובר ביצירה מקובעת. אמנם,
ההרצאות בשלמותן לא קובעו במדיה כלשהי, ואולם, בהעברת ההרצאות הסתייע ד”ר אסף- המרצה
ברישומים שונים שהכין לעצמו, טבלאות ותרשימים. בנוסף, הסתייע אסף במצגת ממוחשבת
הכוללת את מרכיבי ההרצאה וראשי הפרקים, מצגת שנערכה על-ידו והועברה לתלמידים במסגרת
ההרצאה.

התוצאה: לדעת בית המשפט, די בשימוש באמצעים כגון אלו– להלן: ראשית קיבוע, בכדי שההרצאות
תחשבנה ליצירה מקובעת שתקים לד”ר אסף זכות יוצרים ועילת תביעה.

– דרישת המקוריות – ההלכה המנחה
ע”א 7996/11 סייפקום בע”מ נגד רביב (2013)
העובדות: מדובר בתביעה שהגישה חברת סייפקום כנגד רביב בגין הפרת זכויות יוצרים בשרטוטים
שבבעלותם. נטען, כי שרטוטים ששימשו את רביב, לצורך רישום פטנט בארה”ב בנוגע למערכת
לגיבוי מתח חשמלי עבור מערכות כבלים (מוצר המתחרה במוצרה של סייפקום) – מפרים את זכויות
היוצרים של סייפקום בשרטוטי מוצריה. אין חולק כי בין רביב לסייפקום היה בעבר קשר עסקי והיה לו
גישה לשרטוטיה של סייפקום.

בית המשפט העליון פסק / השופט דנציגר: לצורך הענקת הגנה על יצירה באמצעות זכות יוצרים יש
להוכיח כי מדובר ביצירה מקורית תוך בחינת 3 רכיבי משנה במצטבר – מבחן המקור, מבחן
ההשקעה ומבחן היצירתיות – כאשר אין די בהתקיימותו של רכיב אחד בלבד לצורך הוכחת מקוריות.
מבחן ההשקעה – מחייב להוכיח שהיוצר השקיע עמל מסוים / השקעה מינימאלית של משאב אנושי
כלשהו ביצירה כדי לזכות בזכות לפירותיה (קרי: תמלוגים, רווחים וכו’).
מבחן היצירתיות – כשהרציונל של מטרת דיני זכויות היוצרים היא להעשיר את עולם היצירה ואת
מגוון הביטויים הזמין לציבור, יש לעמוד על אופייה של ההשקעה במנותק מהכמות שלה כדי להראות
כי היא תורמת למטרה זו. מבחינת היצירתיות – אין הגדרה מגובשת וסדורה, ניתן לקבוע יצירתיות
על דרך השלילה: כאשר אין צורך בחדשנות, די ביצירתיות מינימאלית, לא די בהשקעה ניכרת כדי
לפצות על העדר יצירתיות מינימאלית, אין צורך שהיצירה תהיה חדשנית ביחס ליצירות קיימות באותו
תחום.

מבחן המקור – דרישה כי מקורהּ של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת.
בענייננו נפסק כי: גם אם כל אחד מהרכיבים בשרטוטי סייפקום אינו עולה, בפני עצמו, כדי יצירה
מקורית, אין בכך כדי לשלול את האפשרות ששילובם של הרכיבים לכדי יצירה ויזואלית אחת עולה
כדי יצירת לקט המקנה הגנה על אופן סידור הרכיבים בשונה מהגנה על כל רכיב בנפרד. ואולם, גם
מבלי לקבוע ששרטוטי סייפקום עולים כדי יצירת לקט מקורית ניתן לדעתי לקבוע שהם מהווים יצירה
אמנותית מקורית דיה.

על ביטוי תחול הגנת זכויות היוצרים ולא על רעיון
החריג הנו דוקטרינת האיחוד
דוקטרינת האיחוד = מהווה חריג לפיו לא זכאי ביטוי מקורי של רעיון להגנה לפי דיני זכויות היוצרים.
מדובר במצבים שבהם יש רק דרך אחת לבטא את הרעיון. כדי להימנע מהגנה משפטית לרעיון,
מתייחס המשפט למיזוג בין הרעיון לביטוי כאל רעיון, שאינו מוגן. הסיבה לחריג זה: משום שבמקרים
מעין אלו בהם עומד היוצר מעשית מול תווך קטן של צורות ביטוי שאותו הוא יכול להביא מהרעיון,
הביטוי אותו יצר יזכה להגנה חלשה ומועטה בלבד על יצירתו, ולא כפי שהיה ניתן לחשוב שתהיה
הגנתו חזקה ככל צורת ביטוי המוגנת היטב ע"י דיני זכויות היוצרים. כי אם לא יעשו כן, ייווצר מצב בו
יהיה ליוצר מעין מונופול על הרעיון. הדבר ייצור הגבלת יתר על יוצרים עתידיים.

רישום זכויות יוצרים וסימן מסחרי
עורך דין רונן בנדל רונן מנגיש לכם את פסקי הדין המבחינים בין ביטוי לרעיון
רע”א 7774/09 ויינברג נגד ויסהוף (2012) / צילומים תיעודיים
העובדות: עסק בעיצוב מדליה מתוך העתקת צילום עיתונאי שבו תועד דיוקנו של יצחק רבין ז”ל
בית המשפט העליון פסק השופט ריבלין: מנתח את דרישת המקוריות בצילומים תיעודיים וקובע כי
“ההתרחשות אינה נושאת עימה זכויות ליוצר אך האספקלריה בה נתפשת המציאות – יוצרת את
זכויות היוצרים”
בית המשפט קובע כי – אמנם, הצלם התיעודי אינו מביים את נושא צילומו, אולם אין בכך כדי לשלול את
קיומה של מקוריות ושל יצירתיות בצילום התיעודי. המקוריות יכולה להתבטא בהיבטים רבים ושונים
כמו בחירת התזמון הנכון, בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת
הרקע לתמונה וטכניקת הצילום, עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת
הנושא וסידורו. תפיסת המצולם ברגע הנכון ובזמן הנכון דורשת מיומנות, כמו גם בחירת המצלמה
והעדשה הנכונות לצילום, עיצוב התמונה ובחירת המרחק הנכון מנושא התמונה. עצם הבחירה לתעד
ולהראות לעולם רגע חולף מסוים, שייחודיותו או חשיבותו לכדו את תשומת ליבו של הצלם – יש בה
מחשבה מקורית והשקעה של ה”עצמי” ביצירה.

ת”א (ב”ש) 5310/08 קווי מידע ופרסום בע”מ נ בל תקשורת פרסום ויחסי ציבור (2012) / מדריך
טלפונים
העובדות חב’ קווי מידע ופרסום מחזיקה במדריך טלפונים בשם “עומר פון” שכולל את מס’ הטלפון
ביישובים עומר, מיתר ולהבים. מספרי הטלפון האלו נאספו בעמל רב. חבל תקשורת, שמפעילה מקומון אינטרנטי לתושבי ישובים אלה, הפנתה, באמצעות קישוריות, לעותק דיגיטלי של המדריך. על כך תובעת חב’ קויי מידע ופרסום.
עלתה השאלה: האם למי שעמל רבות וריכז נתונים גולמיים לכדי ספר טלפונים יש זכות יוצרים על
תוצר כפיו?
בית המשפט המחוזי פסק: אף שביהמ”ש לא הטיל ספק במידת ההשקעה, והגדיל להעיר כי
המדריך זכה למוניטין בזכות איכות הנתונים, דוחה הוא את התביעה וקובע כי אין זכות יוצרים
במדריך הטלפונים.
ביהמ,ש מציין כי אף שמדובר ביצירה “לקט”בה חוק זכות יוצרים מכיר מפורשות, בכדי שיצירה
זו תזכה להגנה עליה לעמוד במבחנים הרגילים: דרישת הקיבוע, ודרישת המקוריות. ביהמ”ש הזכיר
כי ההלכה הפסוקה קבעה 2 מבחנים מצטברים לשם הוכחת מקוריות: הראשון, גישת ההשקעה;
והשני, גישת היצירתיות. לעניין זה קבע ביהמ”ש, כי אף המאמץ הרב אותו השקיעה חב' קווי מידע ופרסום בחיבור הלקט, לא ניתן לומר כי מדובר בפעולה יצירתית במידה מספקת בכדי להצדיק מתן זכות יוצרים.

ת.א. 1147-09 ד”ר מוסקונה נגד פרופורציה פי.אם / תוצאות החיפוש בגוגל
העובדות: מנתח הפלסטידוקטור רוני מוסקונה, הגיש תביעה כנגד מכון פרופורציה בטענה כי זו האחרונה עושה שימוש מסחרי בשמו במסגרת המודעות הממומנות של מנוע החיפוש גוגל ובכך
מפרה את פרטיותו ומתעשרת על חשבונו. לפי טענת ד"ר מוסקונה, רכשה פרופורציה את שמו כמילת מפתח, כך שבכל פעם שמשתמש במנוע החיפוש של גוגל מקיש את השם “רוני מוסקונה” מופיעות המודעות של פרופורציה בדף החיפוש, לצד תוצאות החיפוש האורגניות. על כן, ביקש דוקטור מוסקונה למנוע מהמתחרה פרופורציה לעשות שימוש בשמו ולפצותו בגין השימוש שעשתה.
ביהמ”ש פסק המחוזי פסק / השופט יהודה פרגו: דחה את טענותיו של ד”ר מוסקונה וקבע כי
המילים “רוני מוסקונה” הן נחלת הכלל ולא ניתן להעניק בעלות או ייחודיות בשימוש במילים אלה- גם

אם הן מרכיבות את שמו. לפיכך, קבע בית המשפט, אשר הקביל את גוגל “לוח מודעות” כי אין
מניעה שגם אתרים אחרים יבקשו ממנוע החיפוש הפופולארי כי גם האתר שלהם יופיע בלוח מודעות
זה כאשר הן משתמשות לצורך כך בשמו של המתחרה.
עוד קבע בית המשפט כי ההבדלה בין התוצאות המוצגות כקישורים ממומנים וקישורים אורגניים מעניקה לגולש הממוצע את האפשרות להבחין בין האתר של ד”ר מוסקונה לבין האתרים האחרים וכי
הסבירות שגולש יטעה לחשוב, או יתבלבל, בין המנתח ד"ר רוני מוסקונה והאתר הפרטי שלו לבין
אתרים אחרים המופיעים כמודעות ממומנות ונושאים שם שונה לחלוטין, היא נמוכה עד לא קיימת.

ניסוח כתב תביעה להפרת זכויות יוצרים

קניין רוחני- כללי
מהות הקניין הרוחני

הענף המשפטי של הקניין הרוחני שונה מדיני הקניין המוחשי הרגילים, מכיוון שמושא ההגנה המשפטית שלו הם משאבים בלתי-מוחשיים. דיני הקניין “הרגילים” עוסקים בקניינים מוחשיים, ממשיים, כמו מקרקעין (דירה, מגשר) ומיטלטלין (למשל מכונית וחפצים אחרים). דיני הקניין הרוחני כוללים מספר ענפים נפרדים, ועוסקים בהמצאות שניתנות ליישום (דיני הפטנטים), ביצירות, כמו מוזיקה, ספרות ושאר טקסטים כתובים, פיסול, צילום, תכנות, שידורי טלוויזיה, קולנוע ועוד (דיני זכויות יוצרים), וכן ענפים אחרים, כמו דיני העיצובים (שבעבר כונו דיני המדגמים), המגנים על הצורה האסתטית של מוצר תעשייתי, ההגנה על זני צמחים, וסימני מסחר (Trademark), במסגרתם מוגנים סימני מסחר מסוגים שונים, לרבות סימני מסחר תלת-ממדיים (כמו סמלי מכוניות יוקרה). השוני המרכזי בין הגנה על דיני הקניין המוחשי להגנה על דיני הקניין הרוחני נעוץ במהות המשאב הרוחני:

מדובר במשאבים שהם יציר האדם, להבדיל למשל ממקרקעין, אולם בדומה לחלק מהמיטלטלין, כמו
מכונית.
במשאבים רוחניים אין מגבלה פיזית על שימוש בו-זמני שלהם. אלפי אנשים יכולים לשמוע יצירה
צוזיקלית בניגוד לקניין רכוש כגון רכב, בו יכולים לנסוע חמישה אנשים נניח ולא מעבר לכך.
לא ניתן לגדר קניין רוחני, זהו שטח ללא גבולות ועל כן המשפט עצמו מגדר, הלכה למעשה את
גבולות המותר והאסור, זוהי “גדר משפטית”

  • נכסי הקניין הרוחני
  • סוגי זכויות רשומות
  • פטנט
  • זכויות מעצבים
  • זכויות מטפחים
  • מדגמים
  • סימן מסחר וכינוי מקור
  • סוגי זכויות לא רשומות
  • זכויות יוצרים
  • זכויות מבצעים
  • מוניטין
  • סימן מסחר מוכר היטב שלא צריך ברישום
  • סוד מסחרי
  • עיצוב לא רשום

בזכויות הרשומות ניתן למנות את הפטנט, זכויות מטפחים, עיצוב (מדגם) רשום, סימן מסחר וכינוי
מקור. בזכויות הלא רשומות מצויים זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, מוניטין, וסוד מסחרי, סימן מסחר
מוכר היטב,

פנייה לעורך דין בתחום זכויות יוצרים

נוכח כל מה שנכתב ע”י עו”ד בנדל רונן ברי כי החשיבות בפנייה לאיש מקצוע המכיר את העולם הטכנולוגי, את משמעות הקניין והפגיעה בו לרבות תחושת התסכול העצומה של היוצר המצדיקות תשלום עבור פגיעה בלתי מידתית בו.

ליווי משפטי לזכויות יוצרים עם עורך דין רונן בנדל

עורך הדין רונן בנדל מביא איתו מקצועיות ללא פשרות ועמידה על הזכויות שלכם בכל דיון בבית המשפט. לפני הדיונים בבית המשפט תקבלו הכוונה מקצועית כיצד להתמודד עם הטענות אשר יעמדו מולכם. עורך דין רונן בנדל מזמין אתכם ליצור קשר כבר עכשיו עם המשרד ולתאם פגישה מקצועית בכדי לקדם את התביעה שלכם או את קו ההגנה שלכם בצורה הטובה ביותר!

לקבלת ייעוץ מקצועי חייגו עכשיו 074-764-84-66 או מלאו את הפרטים

ניהול תיקים מורכבים

תחומי התמחות

טכנולוגיה

בכל חברה פרטית, בית עסק, מוסד ציבורי או ממשלתי ישנו מידע חשוב השמור בצורה מוצפנת. ברגע שהמערכות נפרצות על ידי האקרים וארגונים שונים.

אבטחת מידע

נושא אבטחת המידע הוא אחד הנושאים החשובים ביותר עבור חברות בישראל. מידע פנימי של חברה יכול לכלול נתונים רבים כגון מידע על פטנטים ועוד.

תביעות לשון הרע

הטכנולוגיה המודרנית וההתפתחות המהירה שלה מציבות אתגרים שעימם על מערכת המשפט להתמודד כשהיא משתמשת בכלים הקיימים ומתאימה אותם למציאות.

ליטיגציה בתחום הסייבר

חברות וארגונים בישראל נאלצים לעמוד בסטנדרטים גבוהים בשמירה על המידע שלהם במערכות המחשוב. חוק הגנת הפרטיות אינו מיושם והמחוקק לא השכיל להבין זאת.

זכויות יוצרים

חוק זכות יוצרים, התשסתשס"ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בס 4 לחוק 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים (א).

תביעות נזיקין ברשת

תביעות נזיקין בעידן הטכנולוגיה נועדה להבטיח כי חברות מוסדות רשויות, בנקים וחברות ביטוח ישכילו להבין כי חוק הגנת הפרטיות חייב להיות מיושם על ידיהם.

דילוג לתוכן