תביעות לשון הרע

ליווי וייצוג משפטי הטוב ביותר

הטכנולוגיה המודרנית וההתפתחות המהירה שלה מציבות אתגרים שעימם על מערכת המשפט להתמודד כשהיא משתמשת בכלים הקיימים ומתאימה אותם למציאות המשתנה. כל מי שמשתמש בפייסבוק צריך להיות זהיר במעשיו ולהיות אחראי להם כדי שלא ימצא את עצמו מתמודד עם הכלים העומדים בידי כל אדם; מי שמוצא את עצמו נפגע צריך להכיר את הכלים הללו ולדעת מתי ניתן להשתמש בהם ובאילו מגבלות.

משרד עורכי בנדל בראשותו של ראש המשרד , עורך דין בנדל , עמל בימים הללו בפנייה ליועץ
המשפטי לממשלה על מנת להכניס פרט נוסף לתובענות הייצוגיות שהנו “ייצוגיות נגד גורמי ביניים”
או במילים אחרות ככל שלשון הרע ו/או הפרסום/ על כל צורותיו מופיע מעל גבי פלטפורמות טכנולוגיות, או אז ראוי שמיטיב הנזק, פייסבוק, אינסטגרם, לינקאדין וכיוצ”ב יהיו מחוייבים כמעוולים במסגרת כל סוג של תביעה. עו”ד בנדל הוביל את משרדו להיות בין הראשונים בתחום הטכנולוגי, כאשר סיים את לימודי התואר השני ב”משפט וטכנולוגיה” וכן את לימודיו בטכניון כמורשה אבטחת מידע מטעמה.

ניסוח כתב תביעה כנגד לשון הרע

לשון הרע בפייסבוק
התשובה לשאלה שבכותרת היא פשוטה: כן, יש דבר כזה – הרשת החברתית הפופולארית
איננה נמצאת מחוץ לחוק ומי שיפרסם בה לשון הרע יכול למצוא את עצמו מתמודד עם תביעה.
בחודש ינואר 2014 פסק בית המשפט בית משפט השלום בדימונה שעל אישה לשלם פיצוייים בסך
של 13,500 ₪ לבעל סופרמרקט בערד שהותקף על-ידה בסטאטוס שפרסמה בפייסבוק. לכן
התשובה לשאלה שבכותרת היא פשוטה: כן, יש דבר כזה – הרשת החברתית הפופולארית איננה
נמצאת מחוץ לחוק ומי שיפרסם בה לשון הרע יכול למצוא את עצמו מתמודד עם תביעה. הנושא מגיע
לכותרות כאשר מישהו מבקש פיצוי כספי או זוכה לקבל אותו. אך פרסום לשון הרע – בפייסבוק
בפרט ובכל מקום בכלל – הוא עבירה פלילית שיכולה להוביל אפילו לעונש מאסר. כדי לדבר על לשון
הרע בפייסבוק, יש לדבר על לשון הרע באופן כללי. 

התחום כולל בתוכו נושאים רבים, אך ישנן כמה נקודות עיקריות שאותן יש לבחון כאשר מדברים על לשון הרע בכלל ועל לשון הרע בפייסבוק בפרט. לפי חוק איסור לשון הרע, פרסום יחשב ללשון הרע אם הוא עשוי להוביל לכך שאדם יושפל או יהפוך למטרה לבוז, שנאה או לעג – כשלעצמו או בגלל מעשיו, התנהגותו או תכונות שמייחסים לו; הוא עשוי להוביל לפגיעה במשרתו, בעיסוקו או במקצועו של אדם; הוא עשוי להוביל לבוז לאדם מסוים בגלל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. אמירה שבעל מקצוע מסוים איננו אמין או ביקורת על בית עסק יכולה לגרום לפגיעה בפרנסתו של אדם ולכן סטאטוס בפייסבוק שעוסק בכך יכול להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע, כפי שראינו במקרה שהבאנו לעיל.

אמירה שמישהו הוא מכוער, מגעיל ושאר עלבונות דומים יכולה להוביל לכך שהאדם יושפל ולכן זו עילה מוצדקת לתביעה על לשון הרע. אין זה אומר שכל סטאטוס מעליב הוא עילה מוצדקת להגשת תביעה – כפי שנראה בהמשך. כדי שפרסום יחשב כפרסום, מספיקה חשיפה לאדם אחד, מלבד הנפגע, כדי שהדבר יהווה עילה לתביעה אזרחית או חשיפה לשני אנשים נוספים כדי שהעניין יהווה עילה לתביעה פלילית. עם זאת, יש להוכיח שמישהו נחשף לדברים – פרסום בלבד איננו הוכחה (אם מישהו פרסם סטאטוס בפייסבוק ואף אחד לא ראה אותו, האם הוא בכלל פורסם?). 

פרסום בפייסבוק כולל כתיבת סטאטוס, כמובן, וגם כתיבת תגובה או שיתוף של תוכן פוגעני. לשון הרע איננה רק במילים. ניתן לתבוע גם על פרסום תמונות פוגעות או יצירות שמהן משתמעת הוצאת לשון הרע. לחלקנו זה וודאי יראה מוזר, אך ישנם אנשים שתופסים את הפעילות שלהם בפייסבוק כפעילות פרטית – פעילות שחשופה רק לחברים ולבני משפחה. ייתכן והם חושבים שפרסום פוסט באתר החברתי איננה יותר מפטפוט בין חברים בסלון הבית או בפאב – הוא נשאר בין חברים ובכל מקרה איננו מתועד באופן מרשיע. חשוב מאוד לזכור שאין זה כך: פרסום פוסט בפייסבוק הוא כמו

התבטאות ברשות הרבים – אנשים רבים יכולים להיחשף אליו, גם זרים גמורים. יתר על כן, ניתן
לתעד את הפרסום, לשייך אותו למי שפרסם אותו ולהוכיח שהפרסום אכן נעשה על ידי אדם מסוים
שאותו ניתן לתבוע – שלא כמו תגובות (טוקבקים) באלמוניות (כמעט) מוחלטת באתרי אינטרנט
שונים. האפשרות שהפרסום יגיע אל אנשים רבים, במהירות וביעילות – הרבה יותר מאשר פטפוט
בשיחת סלון – יכולה להוות עילה להגדלת הסכום שייתבע כפיצוי מהמפרסם. לכן, מוטב דווקא
להיזהר עוד יותר בכל הנוגע לפרסום בפייסבוק.

הוצאת לשון הרע יכולה להוות עילה לתביעה פלילית (שעונשה מאסר שנה אחת) או לתביעה
אזרחית (שתגרור תשלום פיצויים.) כפי שציינו לעיל, כדי שתתקיים עילה לתביעה פלילית, הפרסום
להיחשף לשני אנשים לפחות, מלבד המפרסם והנפגע. בשונה משאר עבירות פליליות, במקרה של
פרסום לשון הרע, הנפגע הוא זה שמגיש קובלנה פלילית ולא המדינה. 

את הקובלנה מגישים לבית משפט השלום. בית המשפט יכול לפסוק מלבד עונש מאסר גם פיצויים לנפגע. הבחירה בין הנתיב הפלילי ובין הנתיב האזרחי איננה מובנת מאליה והיא תלויה בנסיבות המקרה. כמו כן, התגוננות במקרה של קובלנה פלילית עקב האשמה בפרסום לשון הרע מחייבת הבנה של ההליך הפלילי ולכן גם סוג אחר של התמחות משפטית. על התובע להוכיח שאכן היה פרסום שהינו בגדר לשון הרע, ושהפרסום אכן היה עשוי לגרום לתובע נזק – בין לשמו, בין למשלח ידו. המבחן לכך שהיה בפרסום משום לשון הרע וגרימת נזק הוא אובייקטיבי – לא מספיק שהתובע יצהיר שהוא נפגע; הפגיעה צריכה להיות כזו שהאדם הסביר ייפגע ממנה. בפסק דין של בית משפט השלום בתל-אביב משנת 2013 קבעה כבוד השופטת רונית פינצו’ק-אלט שכיוון שדברים מסוימים פורסמו בדף שבו מבקרים בעיקר אנשים בעלי דעות מסוימות ויש להתחשב בכך כשמנסים לקבוע מה יחסו של האדם הסביר לפרסום: אם האדם הסביר שנחשף לפרסום איננו רואה בו פגיעה בתובע הרי שאין מדובר בפגיעה שניתן לתבוע עליה.

הגנת אמת בפרסום: המפרסם יכול לטעון שמה שפרסם הוא אמת ושיש עניין ציבורי בפרסום.
לדוגמה: בעל עסק מסוים איננו אמין וגורם נזק ללקוחות שלו – אזהרה ללקוחות עתידיים שלא ייפגעו
גם הם. חובת ההוכחה היא על הנתבע.

הגנת תום לב: המפרסם יכול לטעון שהוא היה סבור שהפרסום הוא אמת; שאיש לא יפגע ממנו;
שהוא היה מחויב לפרסם אותו ועוד. חובת ההוכחה היא על הנתבע.
האחריות על הפרסום איננה רק של מי שפרסם אותם במקור אלא גם של כל מי שהפיץ אותם.
למעשה, שיתוף בכל צורה שהיא (והקלקת לייק; גם היא שיתוף שאליו נחשפים אנשים נוספים) יכול
להוות מעשה של הפצת לשון הרע. גם למפיץ לשון הרע ניתנת האפשרות לטעון שמדובר באמת או
שהפרסום נעשה בתום לב. הגנת תום לב יכולה להתבסס על הטענה שהמפרסם לא ידע שהפרסום
יגיע לאנשים אחרים. 

לענייננו, נזכיר שכבוד השופטת רותם קודלר-עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבעה בפסק דין בשנת 2013 ש”;חזקה על משתמשי ה”פייסבוק” כי הם יודעים כי תוכן אשר שלחו לחלל הרשת החברתית, מופץ מיידית הן לחבריהם והן לחבריו של מי שפרסמו על ה”קיר” שלו את התגובה או הפוסט. לכן הגנת תום לב שכזו תהיה בעייתית אם המפרסם מכיר ולו מעט את הרשת החברתית. נקודה חשובה נוספת שנוגעת לנושא השיתוף היא שככל שסטאטוס פוגעני ישותף יותר פעמים וייחשף למספר גדול יותר של גולשים הרי שהעילה לתביעה על לשון הרע תתחזק והסיכוי גדל שבית המשפט יסכים לדון בתביעה. עומת זאת, אם פרסום שיכול להיחשב כלשון הרע פורסם כתגובה לסטאטוס של אדם, רק מפרסם התגובה אחראי לפרסומה ולא מפרסם הסטאטוס.

ייצוג משפטי להוצאת דיבה 

שיימינג ברשת

משרד עו”ד בנדל פועל רבות לטובת יחידים וחברות במסגרת עוולות הנובעות מחוק איסור לשון הרע
והגנת הפרטיות. עורך דין בנדל המשמש מומחה לתקשורת פוליטית ומומחה במשפט וטכנולוגיה עמל
בשנה האחרונה על חיובם של גורמי הביניים כגון פייסבוק לינקאדין, אינסטגרם בגין העתקת דפים
השייכים לאחר, זיוף והונאה במרחב הסייברנטי כנגד יחידים וחברות אשר גונבות ידע או אשר נחזות
להיות חברה קיימת כאשר בפועל מדובר בהעתקת עמודים של החברה ממש.
משרד עו”ד בנדל מעניק לכם שירות ייחודי בתחומים הללו, שעה שבפרט, סבור עורך דין בנדל כי
הגיעה השעה לתבוע את אותם גורמי בינייםל פי עקרון הכיס העמוק עקרון מנחה בעולם
המשפט, במסגרת תובענות ייצוגיות או בתביעות רגילות אשר יכולות להידון במדינת ישראל מכח
פסיקת בית המשפט העליון. לשון אחר, אם פלוני התחזה אל אדם אחר, ראוי יהיה לתבוע את
פלטפורמת פייסבוק עצמה אשר לא דאגה לזהות את ההתחזות באמצעות אלגוריתם פשוט.זהו
מקרה אחד מתוך מאות אפשרויות בכל המרחב האינטרנטי. ובכלל זה:

  • תביעות דיבה
  • תביעות בגין פרסומים פוגעניים באתרים חברתיים
  • תביעות בגין פרסומים מטעים ומזיקים.
  • תביעות בגין דברי בלע והסתה תוך הטחת עלבונות במרחב האינטרנט.
  • תביעות בגין פרסומים מטעים תוך סילוף עובדות.
  • העתקה וזיוף של פרופילים, או שינוי פרופיל כדי להטעות.

חשוב לקרוא ולעיין באתר כולו כדי ללמוד על חשבון המשרד, מה ניתן וכיצד, להגיש תביעות וכיצד
לתמחר את הנזק.

פנייה לעורך דין מומלץ בתחום לשון הרע

על מנת לקבל את הליווי והייצוג המשפטי הטוב ביותר בתחום לשון הרע והוצאת דיבה, מומלץ לפנות לעורך דין רונן בנדל הנחשב למוביל כיום בתחום! עורך דין רונן בנדל בעל ניסיון בליווי משפטי של מאות תיקים בתחום לשון הרע והוצאת דיבה והוא יסייע לכם בדרך המקצועית ביותר בכדי להביא את הצדק לאור.

יצירת קשר עם עורך דין לתביעות לשון הרע באינטרנט – רונן בנדל

התקשרו עכשיו לעורך דין רונן בנדל דרך מספר הטלפון המופיע בראש האתר בכדי לנסח את כתב התביעה שלכם כבר היום!


לקבלת ייעוץ מקצועי חייגו עכשיו 074-764-84-66 או מלאו את הפרטים

ניהול תיקים מורכבים

תחומי התמחות

טכנולוגיה

בכל חברה פרטית, בית עסק, מוסד ציבורי או ממשלתי ישנו מידע חשוב השמור בצורה מוצפנת. ברגע שהמערכות נפרצות על ידי האקרים וארגונים שונים.

אבטחת מידע

נושא אבטחת המידע הוא אחד הנושאים החשובים ביותר עבור חברות בישראל. מידע פנימי של חברה יכול לכלול נתונים רבים כגון מידע על פטנטים ועוד.

תביעות לשון הרע

הטכנולוגיה המודרנית וההתפתחות המהירה שלה מציבות אתגרים שעימם על מערכת המשפט להתמודד כשהיא משתמשת בכלים הקיימים ומתאימה אותם למציאות.

ליטיגציה בתחום הסייבר

חברות וארגונים בישראל נאלצים לעמוד בסטנדרטים גבוהים בשמירה על המידע שלהם במערכות המחשוב. חוק הגנת הפרטיות אינו מיושם והמחוקק לא השכיל להבין זאת.

זכויות יוצרים

חוק זכות יוצרים, התשסתשס"ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בס 4 לחוק 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים (א).

תביעות נזיקין ברשת

תביעות נזיקין בעידן הטכנולוגיה נועדה להבטיח כי חברות מוסדות רשויות, בנקים וחברות ביטוח ישכילו להבין כי חוק הגנת הפרטיות חייב להיות מיושם על ידיהם.

דילוג לתוכן