פשעי מחשב

האם באינטרנט טמון המפתח למשפט העתיד? האם טכנולוגיה חדשנית זו יצרה מהפכה בדיני העונשין? היש משהו מיוחד בפשע המקוון? או שאין חדש תחת גוגל? כדי להבין תיקים מהסוג האמור יש להכיר ולהבין את הקשר בין עולם הטכנולוגיה לעולם המשפט. יש להכיר טוב מנועי חיפוש ורשתות חבתיותיש להבין מהי חדירה לחומר מחשב או פרסום חומרי תועבה והחזקתם, מהם מעשים מגונים באינטרנט או באמצעותו, הימורים מקוונים לא חוקיים וכמובן פגיעה בפרטיות ולשון הרע..

אונס באינטרנט

פס”ד מ”י נ’ יוסף סבח

בדצמבר 2011 יוסף הואשם בעשיית שימוש באתרי האינטרנט במטרה להטריד מינית קטינות ולבצע מעשים מגונים לצורך סיפוק צרכיו המיניים ותוך ניצול גילם הצעיר, סקרנותן ותמימותן.

פס”ד מ”י נ’ שלומי אברהם משנת 2014. 2014

חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים יהודים החליט הנאשם שלומי ליצור דף בפייסבוק, בשם “כנופיית אל-יהוד”, שבו העלה תכנים שמסיתים לאלימות וגזענות כלפי ערבים. בהמשך, נסגר חשבון הפייסבוק של שלומי לפעילות ע”י חב’ פייסבוק .בנוסף, הפרקליטות אף העמידה אותו לדין בגין פרסום של הסתה לגזענות, הסתה לאלימות וטרור ופגיעה ברגשות דת.

פס”ד מ”י נ’ ברק כהן 2015 -אירוע נוסף מינואר. במשטרת ישראל בשם אלון חמדני שנפל קורבן בידי ברק כהן שהעלה לפייסבוק וליוטיוב סרטונים ופוסטים פוגעניים נגד אותו שוטר. הפרסומים גרמו לבהלה בקרב בני-משפחתו של חמדני ופגעו בעבודתו במשטרה. בנוסף, הוא הוגדר כ”שוטר מאוים” והוגברה האבטחה סביבו. בעקבות הפרסומים הנ”ל, עצרה המשטרה את ברק בחשד לעבירה של העלבת עובד ציבור.

אנו רואים אפוא סביבה טכנולוגית ודינמית שמתחדשת יותר ויותר ובמקביל חוק שלא מתחדש. הפער בין השניים הולך וגדל. יש שמנסים לסגור את הפער באמצעות פרשנות אך מה שהמחוקק בכלל לא עושה זה לסגור אותו באמצעות חוקים חדשים שמתייחסים בצורה מפורשת לסוג ההתנהגות הזה של עבירות ברשת. במקרים שצוינו לעיל, נעשה כאמור שימוש בחוק הקיים והידוע. המחוקק שלנו כמעט ולא מחדש בשום אופן בנוגע לאינטרנט ובטח לא בנוגע למשפט הפלילי.

פרשת ה”סוס הטרויאני”

הפרקליטות סברה כי זולוטובסקי שהגה ופיתח את האלגוריטם חייב במעצר עד תום ההליכים משתי עלות: – עילת מסוכנות ועילת החשש מפני שיבוש הליכי משפט. מאחר שקיימת באופן מובהק עילת המסוכנות בעצם הפגיעה הכלכלית-הקניינית האדירה הנובעת מגניבת המידע הסיטונאי. שנית, המסוכנות נובעת גם מעצם הפגיעה העמוקה בפרטיות של הקורבנות – לקוחות החברה. עלתה השאלה: האם אפשר לעצור עד תום-ההליכים את מזמין השירות )=בעניינינו, זלוטובסקיבית המשפט העליון קבע כי, השופט ריבלין : אמרה כללית בנוגע לעבירה של פריצה למחשבים אכן, צודקת המדינה בעמדתה כי העבירות המיוחסות לחברה חמורות, במיוחד בשל היותן נגועות בפגיעה קשה בפרטיות. החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, והוא כולל בתוכו, תכופות, מידע פרטי, אישי, ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים. הפריצה לביתו. מטאפורה נעשית כאשר הדבר החדש לא כל כך מובן לנו והדבר הישן כן מובן לנו. לכן, במצב כזה, הנטייה תהיה לבוא ולהגיד שהדבר הראשון הוא כמו הדבר השני ולהתייחס אליהם באותה צורה. זה דבר

1. סוכן מדיח פרטי – ( איסוף ראיות 4 10 ( / פרשת ערוץ 2014 קטיעי נ’ מ”י )1201/12 רע”פ שמטרה לאתר פדופילים המנצלים צ’אטים באינטרנט 10 העובדות: מדובר בתוכנית בערוץ ליצירת קשר מיני עם קטינים. לשם כך, נכנסו תחקירניות לצ’אטים באינטרנט, הציגו עצמם כילדות וניהלו שיחות עם הפונים. גולשי אינטרנט שונים, כולם בגירים, פנו לתחקירניות, שכונו בכל מיני שמות בדויים כמו: תמונה של ילדה. – ” ואף שלחו להם את “תמונותיהן13 “סיוונוש”, ושהציגו עצמן כילדות בנות הפונים ניהלו עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני וחלקם אף שלח להן תמונות פורנוגרפיות. בהמשך, חלק מהפונים ביקשו לקיים מפגש ואכן נקבע מפגש שכזה. הפונים הגיעו לפגוש את “הילדה” שאיתה שוחחו בביתה, שלדבריה היה ריק מהוריה שבחו”ל. , והציגה עצמה כילדה שאיתה שוחחו. החלה 18 בבית המתינה שחקנית צעירת חזות, כבת שיחה, שנפסקה בצאת השחקנית מהחדר ועם כניסת התחקירן דב גילהר שהתעמת עם הפונים. בסמוך לאחר מכן הם נעצרו ע”י המשטרה ונלקחו לחקירה. ניסיון למעשה מגונה )=בגין עצם ההגעה –כנגד הפונים הוגשו כתבי-אישום בעבירות של לביתן של הקטינות( וניסיון להטרדה מינית)=בגין עצם ההתקשרות והשיחות עם הקטינות( . ( המלמדת אותנו כי בשורה התחתונה אין שום סיבה לעצור את 2012 הערה :ראה פרשת דנינו ) • הנאשמים )אפילו היה המעצר קצר(. ניתן פשוט לזמנם לחקירה מבלי לעצרם. : להלן: קטיעי. קטיעי טען כי –כמעט כל הפונים הודו והורשעו בפרשה הזאת, מלבד אחד לא במפגש ולא בשיחה בצ’אט. הכול – 13 -ראשית, בפועל לא הייתה שום ילדה בת נעשה מול אנשים בוגרים. מאחר שכך, לא ניתן להאשימו בהטרדה מינית של אדם

מדינת ישראל נגד קטיעי

בית המשפט קבע כי לא ייתכן להפוך את רשת האינטרנט ל”עיר מקלט” רק בשל האנונימיות של הדוברים. האינטרנט הוא בהחלט אמצעי לביצוע עבירה כמו באמצעים אחרים כמו שימוש בטלפון לצורך ביצוע הטרדה מינית. עלתה השאלה: האם תחקיר עיתונאי שנערך באינטרנט ע”י תחקירנית שהציגה עצמה כקטינה ובעקבותיו הוגש כתב-אישום בעבירת ניסיון, הוא בבחינת הדחה שמקימה לנאשם טענת הגנה מן הצדק? ביהמ”ש העליון פסק / השופטים הנדל, דנציגר, ג’ובראן: מאשר את ההרשעה. ביהמ”ש לא שולל את האפשרות שהגנה מן הצדק תתגבש בשל מעורבותם של גורמים פרטיים

העובדות :קרלטון הוא אזרח אנגליה והוא חלק ממנהלי חברת הימורים זרה בשם “ויקטור צ’נדלר” הפועלת בגיברלטר ברישיון ומפעילה אתר הימורים שיושב בשרת בגיברלטר בשפה העברית הפונה לישראלים. קרלטון מגיע לביקור בישראל המשטרה תופסת אותו ופותחת בחקירה נגדו בחשד לביצוע עבירות של ארגון ועריכת משחקים אסורים לפי ס’ 225 ביהמ”ש המחוזי פסק: על אף שמעשה העבירה אינו עבירה בגיברלטר, הרי שהעבירה בוצעה “במרחב האינטרנטי” אשר קצה אחד שלה בגיברלטר וקצה שני במ”י – שם נמצא קהל היעד המניב רווחים הנאמדים במיליוני דולרים מדי שנה. לכן, מדובר בעבירת פנים כהגדרתה בחוק. יש לנקוט בגישה בפרשה זו העבירה “הושלמה” במ”י, כאשר המהמר הישראלי “הימר” ע”י לחיצה על עכבר המחשב והשתתף “הלכה למעשה” בפעילות המוצעת “בארגון ההימורים”. אזהרת המהמרים המפורסמת באתר, שלפיה אם המהמר נמצא במקום שבו ההימורים אסורים אינורשאי להמר, לא פוטרת את קרלטון ואת החב’ מאחריות פלילית.

בעניין זה צבר עו”ד בנדל שפע של נסיון תוך שהוא מציג כאן עד כמה מסוכנת הרשת הן לקרבנות והן לנאשמים.

לקבלת ייעוץ מקצועי חייגו עכשיו 074-764-84-66 או מלאו את הפרטים

ניהול תיקים מורכבים

תחומי התמחות

טכנולוגיה

בכל חברה פרטית, בית עסק, מוסד ציבורי או ממשלתי ישנו מידע חשוב השמור בצורה מוצפנת. ברגע שהמערכות נפרצות על ידי האקרים וארגונים שונים.

אבטחת מידע

נושא אבטחת המידע הוא אחד הנושאים החשובים ביותר עבור חברות בישראל. מידע פנימי של חברה יכול לכלול נתונים רבים כגון מידע על פטנטים ועוד.

תביעות לשון הרע

הטכנולוגיה המודרנית וההתפתחות המהירה שלה מציבות אתגרים שעימם על מערכת המשפט להתמודד כשהיא משתמשת בכלים הקיימים ומתאימה אותם למציאות.

ליטיגציה בתחום הסייבר

חברות וארגונים בישראל נאלצים לעמוד בסטנדרטים גבוהים בשמירה על המידע שלהם במערכות המחשוב. חוק הגנת הפרטיות אינו מיושם והמחוקק לא השכיל להבין זאת.

זכויות יוצרים

חוק זכות יוצרים, התשסתשס"ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בס 4 לחוק 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים (א).

תביעות נזיקין ברשת

תביעות נזיקין בעידן הטכנולוגיה נועדה להבטיח כי חברות מוסדות רשויות, בנקים וחברות ביטוח ישכילו להבין כי חוק הגנת הפרטיות חייב להיות מיושם על ידיהם.

דילוג לתוכן